תביעת נפגעי גזזת - מדריך תביעה בהתאם לחוק לפיצוי נפגעי גזזת 

גזזת (בלטינית: Tinea capitis) היא מחלה פטרייתית מדבקת, המתבטאת בזיהום העור, השערות והציפורניים.  הזיהום נגרם ע?י פטריות מיקרוסקופיות מקבוצת טריכופיטון, ומוצאות להן קרקע מזון מתאים בקראטין שבשכבות העליונות של העור ובאבריו הנספחים. ידועים כמאה מינים של פטריות טפיליות הגורמות לגזזת. הפטריות גורמות לנגעים בעור, בשערות הקרקפת, בעור הפנים ובזקן, בעור הגוף ובציפורניים. בנקודת ההדבקה ע?י הפטרייה, מתהווים רבדים עגולים, אדמדמים וקשקשיים. גם השערות בעור הקרקפת נגועות. השטחים הנגועים בעור הקרקפת נראים כגזוזים ומכאן נובע שם המחלה. הפטריות מועברות ע?י קשקשים מזוהמים ושערות מזוהמות מהחולה לעצמו, ממנו לזולתו, ומהחיה לאדם.

מחלת הגזזת הייתה אחת המחלות הזיהומיות הנפוצות ביותר בישוב היהודי בארץ ישראל ובקהילות יהודיות שונות בחו"ל אך עם השנים הוכחדה כמעט כליל. אלא שעם העלייה ההמונית בשנות ה-40 וה-50 הופיעו שוב מקרים רבים של גזזת, בעיקר בקרב ילדי העולים מאסיה וצפון אפריקה, עקב צפיפות ותנאי תברואה לקויים. הטיפול באותם ימים ע?י המדינה ומוסדותיה הרפואיים, ושהיה מקובל באותה עת, התבסס על הקרנת קרני רנטגן כשמטרת טיפול זה הייתה להביא לנשירתן הזמנית והבלתי מכאיבה של השערות על מנת לאפשר את חיטוי וטיהור הקרקפת ואת הטיפול היעיל והישיר בה (ראוי לציין כי מתכונת הטיפול הקודמת הייתה כרוכה בתלישת השיער באופן ידני). הטיפולים בוצעו בשבעה מרכזים רפואיים ברחבי הארץ. בשנת 1960 בא הקץ לטיפול בהקרנות כנגד מחלת הגזזת לאחר שבשנת 1958 נכנס לשימוש הגריזופולבין, חומר תרופתי רב עוצמה המוזרק לווריד ומונע, תוך פרק זמן קצר יחסית, את הדבקת הסביבה במחלה.

הטיפול בהקרנות גרם לאחר מספר שנים אצל חלק מהחולים לסרטן ו/או לגידולים שפירים (מנינגיומות) על קרומי המוח מעבר להצטלקויות ודילול שיער בקרקפת המוקרנת. מספר קבוצות מחקר בארץ ובעולם עקבו אחרי חולים שהוקרנו ובדקו תופעות לוואי לטיפול. בישראל הוביל את המחקר פרופ' ברוך מודן, שפרסם בשנת 1974 מאמר בכתב העת הרפואי לאנצט ובו קבע חד משמעית קיום קשר סיבתי בין טיפולי ההקרנה שבוצעו לחולי גזזת לבין הופעת גידולים בראש ובצוואר, לרבות מוות. מחקרו של פרופ' מודן היווה אבן דרך לחקיקת החוק לפיצוי נפגעי גזזת (להלן:"החוק") בשנת 1994, שעל פיו מפוצים חולים ושארים, שטופלו בהקרנות כנגד גזזת בין 1 בינואר 1946 עד 31 בדצמבר 1960 וחלו בעקבות זאת במחלות המצוינות בחוק. בהתאם לחוק, המחלות המצוינות בתוספת הן: 1. המחלות כדלקמן כהגדרתן ב-I.C.D.9 CM: א. כל שאת ממאירה ראשונית באזור הראש והצוואר קרי, גידולי מוח; גידולי גולגולת; גידולים בבלוטות הרוק; גידולי בלוטת התריס; גידולי עור כגון: מלנומה באזור ראש צוואר בלבד. ב. גידולי מוח שפירים, ג. סרטן הדם (Leukemia). 2. חוסר שיעור באזורי הצטלקות בעור הקרקפת.

כאמור בס? 1 לחוק ?נפגע גזזת? הוא ?מי שוועדת המומחים קבעה שניתן לו טיפול בהקרנה וועדה רפואית או ועדה רפואית לעררים קבעה שלקה במחלה והוא נמצא בישראל?. וועדת המומחים בהרכב שופט ושני רופאים מומחים הינה המשוכה הראשונה העומדת בפני חולה הגזזת שטופל בהקרנות והגיש תביעתו בהתאם לאמור בחוק. וועדת המומחים היא זו  שקובעת בהתאם לסיפורו של התובע, בהתאם לבדיקה קלינית המתבצעת במעמד הוועדה ובהתאם לתסמינים והמחלות שהופיעו אצל התובע, האם אכן התובע עבר הקרנות בתקופה הרלוונטית והאם נצפו אצלו הנזקים הקבועים בתוספת המזכים בפיצוי בהתאם לחוק. היה וועדת המומחים אינה מכירה בתובע אזי עומדת לרשותו של התובע הזכות לערער בפני בית הדין האזורי לעבודה. היה וועדת המומחים מכירה בתובע אזי התובע מזומן לוועדה רפואית המורכבת משלושה רופאים מומחים שתפקידה לקבוע האם לקה התובע או האדם שמכוחו מוגשת תביעת השאירים במחלה ואת אחוזי הנכות של התובע הנובעים מהמחלה שבה לקה. הרואה עצמו נפגע מקביעת הוועדה הרפואית רשאי לערער בפני וועדה רפואית לעררים כשעל החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתן לערער בבית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד. תביעה להחמרת מצב ניתן להגיש תוך 6 חודשים או יותר מהמועד שבו נקבעו לאחרונה אחוזי הנכות של הנפגע.

יודגש, כי היה ובוחר התובע להגיש תביעה נזיקית בעילה של רשלנות רפואית הרי שלא תעמוד לזכותו האפשרות לתבוע בהתאם לחוק לפיצוי נפגעי גזזת. את הבקשה לקבלת הפיצוי בהתאם לחוק יש להגיש למשרד הבריאות והוא שיקבע את הזכאות ויודיע לתובע אם בקשתו אושרה או נדחתה. לכן בירורים בעניין הגשת תביעה, וועדות רפואיות וקביעת זכאות יש להפנות למשרד הבריאות בלבד. את התשלום יבצע המוסד לביטוח לאומי, לכן את הבירורים בעניין התשלום בלבד יש להפנות לביטוח הלאומי.

מהו גובה הפיצוי?

סכום הפיצוי לו זכאי הנפגע מחולק ל-3 קבוצות עיקריות:

• אחוזי נכות בשיעור של 39% - 5% מזכים במענק חד פעמי של כ-1,450 ש"ח בעבור כל אחוז נכות.
• אחוזי נכות בשיעור של 74% - 40% מזכים במענק חד פעמי בסכום של  כ- 85,000 ש"ח וכן בקצבה חודשית בסכום הנע בין 800 ש"ח ל-1,500 ש"ח.
• אחוזי נכות בשיעור של 100% - 70% מזכים במענק חד פעמי של כ-170,000 ש"ח וכן בקצבה חודשית בגובה של עד 2,000 ש"ח.

זאת ועוד, החוק קובע גם פיצוי למי שמוגדר כשאריו של נפגע, בן זוגו ו/או ילדיו, אם מלאו להם 18 שנים טרם מותו של הנפגע. עד יום זה זכו לפיצוי ממדינת ישראל עפ"י החוק כ-30,000 נפגעי גזזת ו/או שאריהם. אולם, ישנם נפגעים רבים אשר טרם פנו לקבלת הפיצוי המגיע להם בהתאם לחוק.

לאור האמור לעיל, במידה ועברתם הקרנות כנגד מחלת הגזזת ונתגלו אצלכם מחלות וגידולים כאמור בחוק לפיצוי נפגעי גזזת אזי, גשו בהקדם לעורך דין הבקיא בתחום והמכיר את רזי הוועדות השונות על מנת שיוכל לסייע לכם לממש את זכותכם לפיצוי בהתאם. יודגש כי פנייה לוועדות אלה ללא סיועו של עורך דין עלולה להקטין את הסבירות לקבלת פיצוי ובכלל, ולכן רצוי ונכון להסתייע בעורך דין שיידע כיצד למצות את זכויותיכם נוכח הנזקים שנותרו אצלכם. פנייה זו מופנית גם לשאירים היכולים למצות את זכויות הנפגע למרות שאינו בין החיים.